Relief came through a careful reading one Shabbat of a sheet that gets distributed in synagogues. The ad brought them to seek out Adva,  an organization started three years ago by a couple who had experienced long infertility and eventually succeeded in conceiving. Sara and Doron Befler have since devoted themselves to helping others through the difficult emotionally and physically taxing process of starting a family when the conventional ways fail.

The father credits the Beflers, saying, “They were our light in the dark. We met with other people going through the same process and discovered that we were not alone, we found people that we could share our experiences with. Other people from the neighborhood were scared to make contact with us because they did not how to handle us.”

תרגום של עיקר הכתבה מאתר Times Of Israel נכתב ע"י הדי אברמוביץ

לא נותרה עין יבשה באולם. אני מניחה ששמעתם את הביטוי בעבר, אבל כמה פעמים ראיתם חדר מלא אורחים דומעים באירוע משפחתי שגרתי?
אחת עשרה שנים של ציפייה, כמיהה, תפילות לילד- הגיעו לשיאן בברית-מילה שנערכה לאחרונה בביכנ"ס ירושלמי שכונתי פשוט […]

הורי התינוק מגיעים שניהם ממשפחות דתיות מבוססות. הם נישאו בגיל צעיר והאהבה פרחה ביניהם. הם חיו באמונה חזקה שתהיה להם משפחה גדולה וחמה כמו בבתים שגדלו בהם.

אבל זה לא קרה. חלפה לה שנה אחרי שנה והם צפו באחיהם ואחיותיהם מביאים לעולם תינוקות בזה אחרי זה. בני-דודים, חברים, עמיתים-לכולם תינוקות מבורכים. המשפחה עוסקת בעגלות, צעצועים, דיונים על חנויות למוצרי תינוקות. מאוחר יותר- שיחות על גני-ילדים, ואז בתי-ספר. הם נותרו בשוליים כשכולם מלבדם מגשימים את החלום שלהם.

ההנחה הרווחת היא שזוגות צעירים דתיים מנסים להרות, ואין זה מקובל לשאול אותם שאלות לגבי נושאים אלה. בחוגים דתיים מסוימים אף לא נהוג לברך אישה שהריונה ניכר מטעמי צניעות.

אנשים מניחים שהזוג פונה לעזרה רפואית כאשר מתעוררת בעיית פוריות. עם זאת, למתבונן מן הצד אין מושג איזה סבל הזוג עובר כפרטים, כזוג, בתוך המשפחה המורחבת ובתוך הקהילה.

הזוג חש מבודד יותר כשכל אירוע משפחתי הופך לתזכורת כואבת, ושופך אור על האכזבה שלהם בכך שהם גורמים כאב דווקא למי שהם אוהבים. המשפחה במקביל מתלבטת איך לעזור לזוג.

ההקלה הגיעה לאחר קריאה בעלוני שבת בבית-הכנסת. המודעה שצדה את עיניהם הייתה על ארגון "אדו"ה". הארגון נוסד לפני שלוש שנים על ידי זוג שחווה בעיות פוריות ממושכות ולבסוף בחסדי השם הצליחו להרות.
מאז- שרה ודורון בפלר הקדישו את עצמם לעזור לאחרים במסע המפרך מבחינה פיזית ורגשית להביא ילדים לעולם.

האב מספר: "הם היו קרן אור באפלה. נפגשנו עם אנשים נוספים שעברו את כל התהליך והבנו שאנחנו לא לבד. חלקנו את ניסיוננו עם אחרים. אנשים מהקהילה שלנו פחדו לשאול אותנו על הנושא כי לא ידעו איך לעשות זאת."
הרחבת המעגל החברתי עבור הזוגות היא רק דרך אחת בה אדו"ה פועלת. על אף המקורות הכספיים המצומצמים שלה היא פועלת ללא לאות ומפיקה אינסוף מיזמים יצירתיים עבור הזוגות הללו.

קהילות דתיות רגילות ליולדות המגיעות הביתה לאחר הלידה עם תינוק חדש. בניגוד ללידה-טיפולי פוריות הם בדרך כלל נסתרים מהעין ולא ידועים לכלל. כדי לקבל עזרה- הזוגות האלה בעצם צריכים להיחשף וכך לאפשר לאנשים להיכנס לתוך עולמם. במצב של תשישות קיצונית וטיפולים הורמונליים- בישול בכלל ובישול לשבת בפרט- הופך לבלתי אפשרי. אדו"ה מוצאת מתנדבים שמביאים ארוחות לזוגות בטיפולי פוריות בדומה לארוחות ליולדות.
כמו כן, מדריכה אדו"ה את ההורים והמשפחות בדרכי תקשורת נאותות עם הזוגות על מנת למנוע פגיעות הדדיות.

וכך, בבוקר אביבי נאה התאספנו כדי לחלוק ביחד נס. כל כך הרבה מברכים הגיעו לקבל את פני התינוק, שציפו לו שנים רבות, בבואו לעולם ביום ירושלמי בהיר!

תמונה ממוסגרת של משפחת האב מציגה את דיוקנם של שמונה דורות יהודים ועתה התינוק בן שמונת הימים, אביו, סבו וסבא-רבא שלו שנפטר לאחרונה. חלק מהמצולמים הם רבנים בלבוש מסורתי של אותה תקופה.
מתוך שמונה הדורות שבתמונה-רק התינוק נולד בארץ! הירושלמי הראשון לאחר דורות של יהודים שהתפללו בהתרגשות: "לשנה הבאה בירושלים" ,כפי שעשו זאת לא מזמן בליל-הסדר שהיה בשבוע שבו חלה הברית שלו.

וכאשר האב הטרי הגאה השלים את דבר התורה הראשון שלו כאבא-הוא הסתובב לעבר רעייתו שהייתה עדיין כאובה מהניתוח הקיסרי שעברה ואמר:
"זה השיר ששרתי לך בחופה שלנו לפני אחת עשרה שנים ואשיר לך אותו עכשיו שוב". החתן הכבר לא כל-כך צעיר שר מתוך תהילים קכ"ח את המילים המרגשות: "אשתך כגפן פורייה בירכתי ביתך, בניך כשתילי זיתים סביב לשולחנך".

גם האנשים הקשוחים באולם- עיניהם מלאו דמעות.
וכך זה היה.
לשנה הבאה בירושלים!

ירושלים: עיר של ניסים בכל הגדלים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *